English العربية
על היזמה | ועדת היגוי | ועדות | חדשות ואירועים | פרסומים | חומרי רקע | צוות היזמה | צילומי הרצאות |  


שימוש בנתונים הנמדדים לאורך זמן כמקור מידע למדיניות ולתכניות חינוכיות בישראל: סקרי אורך כמקרה בוחן
לימוד ממהלכי עבר לשיפור החינוך המדעי בישראל והמצוינות בו
אי־שוויון וחינוך: קשרים בין גידול באי־שוויון חברתי־כלכלי לבין שוויון בהזדמנויות ובהישגים בחינוך
חינוך בלתי פורמלי
בין בית הספר למשפחה: קשרי מורים-הורים בסביבה משתנה
שפה ואוריינות
מורים מובילים כסוכני שיפור במערכת החינוך
מערכת חינוך לכול – ולכל אחד
מחקר מתווה-דרך: הצעה לארגון לימודים מחודש
התערבויות טיפוליות בילדים בעלי בעיות או הפרעות בהתנהגות
איך מורים לומדים מצילומי שיעורים?
מה צריכים לדעת העוסקים בהוראת המתמטיקה?
הוראת ערבית במערכת החינוך העברית
חינוך בגיל הרך (גן-ג')
ממחקר לעשייה בחינוך לגיל הרך
אבחון, מדידה והערכה בגיל הרך
קשרי משפחה-מסגרת חינוך בגיל הרך
רענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
אתגור החמישון העליון של התלמידים בבתי הספר
מדידה והערכה בחינוך
בין בית הספר למשפחה: קשרי מורים-הורים בסביבה משתנה

מה ניתן ללמוד מהמחקר ומהשדה על קשרי מורים-הורים שיתרמו להתפתחותם של מתבגרים בני זמננו?

 
 פרסומים הם תוצרים שעברו שיפוט עמיתים, חומרי רקע מונגשים בשם המחברים ובאחריותם
 
ועדת מומחים בראשותה של פרופ' (אמריטוס) ציפורה שכטמן מאוניברסיטת חיפה הוקמה במענה לפניית משרד החינוך שנעשתה על רקע השינויים החברתיים והטכנולוגיים של ימינו. הוועדה התבקשה לענות על השאלה מה ניתן ללמוד מהמחקר ומהשדה על קשרי מורים-הורים שיתרמו להתפתחותם של מתבגרים בני זמננו? הוועדה החלה לפעול במאי 2013 והמסמך המסכם את עבודתה פורסם בקיץ 2015.
 
המאה ה-21 הביאה עמה שינויים רבים, שאחד ממאפייניהם העיקריים הוא טשטוש גבולות: גבולות בין מסגרות חברתיות (בית ועבודה, משפחה ובית ספר, חברויות וירטואליות ומציאותיות) וגבולות בין תפקידים (הורה ומורה, ילד ובוגר). קצב השינוי בעידן המידע הואץ והשינויים הטכנולוגיים הולידו שינויים תרבותיים ויצרו צרכים חדשים, ציפיות שונות ואתגרים לא שגרתיים. מושגים כמו זמינות, מיידיות והתעדכנות הפכו מרכזיים בחברה ובעקבותיהם נולדו דילמות חינוכיות שאיתן מתמודדים החברה ככלל ואנשי החינוך בפרט. טכנולוגיות שהפכו נגישות לקהל רחב יצרו שינויים במבנה שוק העבודה, בחיי המשפחה ובתפקוד החברתי והאזרחי. ההתפתחויות האלה הניעו מערכות חינוך במקומות שונים להגדיר מחדש את תפקידן לנוכח הכישורים הדרושים לבוגר במאה ה-21. נראה שלצד השאיפה להקנות ידע מתאים ומיומנויות מגוונות שיעניקו לבוגר יכולות של גמישות בסביבה משתנה, מודגשת יותר ויותר חשיבותם של החוסן הנפשי והכישורים החברתיים משום שנמצא כי הם משפיעים גם על ההתפתחות הקוגניטיבית.
 
הקשר בין ממדים רגשיים לקוגניטיביים, כמו השינויים התרבותיים והטכנולוגיים שמתרחשים בשנים האחרונות, מחזקים את הצורך במבט חדש על יחסי הגומלין בין בית הספר למשפחה ועל התפקיד שיש לכל אחד מהם בתהליך ההתפתחות של הילדים. הנהלת משרד החינוך ביקשה ללמוד את נושא הקשר בין בית הספר למשפחה ובין מורים להורים לנוכח השינויים החברתיים והטכנולוגיים שאנו חווים, ולהציע כלים שיסייעו לבתי הספר לקיים קשרים מיטביים עם המשפחות, קשרים שיתרמו להתפתחות הרגשית והקוגניטיבית של הילדים. לשם כך היא פנתה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כדי שזו תקים ועדה שתלמד את הנושא ותגיש את המלצותיה להנהלת משרד החינוך.

הוועדה הציבה את שאלת הקשרים בין מורים להורים בהקשר רחב של חלוקת אחריות בין המשפחה לבית הספר ודנה בתפקידו וסמכותו של בית הספר בעידן של חוסר יציבות ושל שינויים חברתיים מואצים. הוועדה בחנה דוגמאות למדיניות ותכניות התערבות בנושא קשרי מורים והורים שנמצאו מועילות במחקר ודנה במשמעות שיש להן בהקשר הישראלי. הוועדה אספה גם מידע על הנעשה בישראל בתחום וסקרה דרכי פעולה אפשריות שמשמשות בתי-ספר שונים.
 
ועדה קודמת של היזמה – הוועדה לנושא קשרי משפחה-מסגרות חינוך בגיל הרך – הניחה תשתית של ידע ששימשה בסיס להתחלת העבודה. הוועדה הנוכחית ביקשה להתמקד בשאלות הנוגעות לבתי הספר העל-יסודיים. בנוסף היא מיקדה את עבודתה בהשפעות של פיתוחים טכנולוגיים על קשרים בין מורים להורים דוגמת שימושים קיימים ואפשריים בתקשורת אלקטרונית בין מורים הורים ותלמידים והשפעותיהן של הרשתות החברתיות. הועדה בחנה את השאלות מנקודות מבט שונות – פסיכולוגית, פדגוגית, חברתית, ארגונית ומשפטית.  
 
ריכז את הוועדה, מר עודד בושריאן, oded.education@academy.ac.il  
 



חזרה לעמוד קודם
 
הדפס  |  שמור  |  שלח  |  צור קשר