English العربية
על היזמה | ועדת היגוי | ועדות | חדשות ואירועים | פרסומים | חומרי רקע | צוות היזמה | צילומי הרצאות |  


שימוש בנתונים הנמדדים לאורך זמן כמקור מידע למדיניות ולתכניות חינוכיות בישראל: סקרי אורך כמקרה בוחן
לימוד ממהלכי עבר לשיפור החינוך המדעי בישראל והמצוינות בו
אי־שוויון וחינוך: קשרים בין גידול באי־שוויון חברתי־כלכלי לבין שוויון בהזדמנויות ובהישגים בחינוך
חינוך בלתי פורמלי
בין בית הספר למשפחה: קשרי מורים-הורים בסביבה משתנה
שפה ואוריינות
מורים מובילים כסוכני שיפור במערכת החינוך
מערכת חינוך לכול – ולכל אחד
מחקר מתווה-דרך: הצעה לארגון לימודים מחודש
התערבויות טיפוליות בילדים בעלי בעיות או הפרעות בהתנהגות
איך מורים לומדים מצילומי שיעורים?
מה צריכים לדעת העוסקים בהוראת המתמטיקה?
הוראת ערבית במערכת החינוך העברית
חינוך בגיל הרך (גן-ג')
ממחקר לעשייה בחינוך לגיל הרך
אבחון, מדידה והערכה בגיל הרך
קשרי משפחה-מסגרת חינוך בגיל הרך
רענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
אתגור החמישון העליון של התלמידים בבתי הספר
מדידה והערכה בחינוך
מערכת חינוך לכול – ולכל אחד

מה אפשר ללמוד ממחקר על קבוצות לומדים, דרכי הוראה ותכנון לימודים מועילים ללומדים ולחברה?

 פרסומים הם תוצרים שעברו שיפוט עמיתים, חומרי רקע מונגשים בשם המחברים ובאחריותם

ועדת מומחים בראשותו של פרופסור אברהם הרכבי ממכון ויצמן למדע הוקמה במענה לפניית משרד החינוך, במטרה לענות על השאלה מה אפשר ללמוד ממחקר על קבוצות לומדים, דרכי הוראה ותכנון לימודים מועילים ללומדים ולחברה. הוועדה החלה לפעול באפריל 2012 והמסמך המסכם את עבודתה ראה אור בקיץ תשע"ד (יולי 2014).

מערכת החינוך הישראלית משרתת אוכלוסייה המאופיינת בשונות גבוהה מאוד – יהודים וערבים, חילונים, דתיים וחרדים, ילדים למשפחות ותיקות בארץ לצד ילדי עולים וילדי עובדים זרים. כן יש במערכת ילדים בעלי צרכים מיוחדים וכמובן ילדים מרקעים משפחתיים, תרבותיים, חברתיים-כלכליים מגוונים. בעשורים האחרונים התרבו מאוד גם האפשרויות לבחור במגוון רחב של תחומים מקצועיים, תהליך המשפיע אף הוא על השונות בתחומי העניין של הילדים. ברקע הדברים קיימים מבחנים בינלאומיים ומדדים אחרים המצביעים על פערים גדולים בהישגי התלמידים בישראל.
בבואה לתת מענה למגוון רחב כל כך של תלמידים, עומדים לרשותה של מערכת החינוך הישראלית כלים שונים, בהם ריבוי מקצועות לימוד לבחירה, הקבצות, למידה מוּנעת-פרויקטים, כיתות ובתי ספר מיוחדים. פתרון נוסף טמון ברפורמות הגדולות שבוצעו בשנים האחרונות במערכת החינוך – "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" – המקדמות תפיסה חינוכית שמעמידה במרכז שעות פרטניות וחונכות אישית.
הנהגת משרד החינוך חותרת לספק למורים תנאים שבהם יוכלו להיענות בצורה מיטבית לצורכיהם המגוונים של התלמידים. לשם כך היא מעוניינת בידע על השפעת עמיתים (כלומר על משמעות היעדרם או נוכחותם של חלק מהתלמידים בכיתה), על פדגוגיות שנמצאו מתאימות לקידום תלמידים שונים בקבוצות מסוגים שונים ועל פיתוח מקצועי מועיל למורים הפועלים בסביבה הטרוגנית.
התלמידים הבאים בשעריה של מערכת החינוך הם מצד אחד פרטים, המביטים אל עבר עתידם באופן עצמאי, ומצד שני הם חלק ממכלול – מכיתה, מבית ספר, מקהילה, מחברה. הם האזרחים והאזרחיות של מחר ולכל אחד ואחת מהם הון אישי, תרבותי וחברתי שיכול להיות חלק מהון כיתתי, קהילתי וחברתי משותף. לכן כשאנו חושבים על מענה מיטבי לשונות במערכת החינוך, חשוב לברר אילו השלכות עולות מן המחקר על היעדרם או נוכחותם של חלק מהתלמידים מהכיתה? כיצד משפיעות הפרדה ובידול לעומת לימוד בסביבה הטרוגנית על דמותה של החברה העתידית ועל חייהם של התלמידים כאזרחים בוגרים? מהן ההשלכות הרגשיות הכרוכות בחלוקת תלמידים לקבוצות לומדים? מה צריכים מורים כדי ללמד אוכלוסייה הטרוגנית?
הוועדה, שהורכבה מחוקרים במגוון רחב של תחומים – בהם הוראת המדעים והטכנולוגיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ופילוסופיה של החינוך ואנתרופולוגיה חינוכית – דנה בשאלות אלו בהתבסס על מחקר קיים, על סקירות מדעיות שהזמינה ועל עדויות ששמעה מאנשי מקצוע ומאנשי ה"שטח". ממצאי הוועדה עומדים לרשות הציבור ולרשות מנהלים ומקבלי החלטות במשרד החינוך, שבעשייתם היומיומית מתמודדים עם סוגיית ההטרוגניות. 
 
 את הוועדה ריכזה ד"ר נעמי מנדל-לוי.



חזרה לעמוד קודם
 
הדפס  |  שמור  |  שלח  |  צור קשר